״אם;אז״ - שתי המילים ששינו לי את החיים ויצרו לי שקט פנימי תעשייתי
)%20(1).jpg)
נובמבר 2024, שלוש בבוקר ואני מסתובבת מצד לצד בחוסר סבלנות קיצוני. מצד אחד חייבת לישון כי בבוקר עוד שבוע עבודה מתחיל, מצד שני אני בעצבים. קוצים בתחת. מדמיינת את הפרצוף שמנהל אותי בעבודה, איך מחר הוא יקרא לי לעוד ״ישיבה״ בה יתאר לי את מעלליו הגסים בסופש ושוב יתפעל ״איך זה שהן כל כך שונות במציאות מהטינדר??״ ואני אשתוק ואחייך בנימוס, הרי הוא הבוס שלי. כבר שנה שאני גם שכירה וגם נותנת שירות כפרילנסרית ובאופן מוכח, עם קבלות, מוכיחה לעצמי ולעולם כמה הערך והיכולות שלי שוות פי 7.5 ממה שהוא משלם, כמה בחוץ כבעלת מקצוע הקשב שלי מוערך פי 750 והמשמעות של הדברים איתם אני מתעסקת גדולה פי 7,500, והדם שלי כבר מבעבע מרמת הידיעה שמגיע לי יותררר… אבל זהו זה. זו המציאות עבורי. זה רק אני, הלילה, והמחשבה הזו שרצה אצלי כבר כמעט שש שנים בלופ ש"אנילא יכולה להיות שכירה יותר. אני לא יכולה." זו הייתה הפעם השלישית שהרצון להיות עצמאית חפר בתוכי ופיצץ לי את המוח. כבר יצאתי לעצמאות בעבר, פעמיים, וחזרתי עם הזנב בין הרגליים להיות שכירה. זוועה. בכל סבב כזה של עצמאות, מקבץ סיבות אחר הכניע אותי. ...
.png)
